לייעוץ ראשוני ללא עלות

      Get Free Consultation

      יבוא מקביל

      מתי יבוא יחשב כמיפר ? מה עם היבוא המקביל ?

       

      אחד מתפקידי  המכס הוא לעצור טובין המיובא ארצה בניגוד לחוק והכוונה גם לטובין שיבואם עוקף הגבלה או איסור כלשהו.

      הסמכות למכס נתונה מכח פקודת המכס "מותר וצריך המכס לתפוס ואף לחלט, להחרים, להשמיד טובין המיובא בניגוד לחוק".

      דיני קנין רוחני –  זכויות הקשורות בנושאים שאינם מוחשיים והם יציר האינטלקט של האדם, יש עליהם זכויות יוצרים, פטנטים, יצירות אמנות, מדגמים, סימנים רשומים.

       

      לעיתים  אנו שומעים המושג "יבוא אפור", "יבוא מקביל ", " יבוא פרלל"

      מהו אותו  מושג ? מתי מתרחש ? והאם דינו כיבוא מפיר שתפקיד המכס הוא לחלטו ?

       

      כשיצרן מעניק בלעדיות לחברה כלשהי לשווק את מוצריו, יתכן שבמקביל יבואן אחר קונה את אותו מוצר בדרך עקיפה באינטרנט, דרך מדינה שלישית, דרך מפיצים מורשים ממדינות אחרות, "דילרים"  ומנסה להפיץ אותו באותו שוק שפלוני קיבל לגביו בלעדיות בהפצה.

       

      יבוא שכזה מכונה "יבוא מקביל"

      צריך להבחין, בין "יבוא מקביל" / "יבוא פרלל" /"יבוא אפור" שמתבצע כחוק, לבין יבוא המפיר זכויות בלעדיות ויבוא מפיר של זיוף מוצרים האסור בתכלית האיסור.

      במרבית המקרים עד היום הותר היבוא המקביל על-פי החוק, בתי המשפט לא מיהרו לחסום דרכו של היבוא המקביל ולהענות ליבואנים הטוענים לבלעדיות, במטרה לעודד כלכלת שוק חופשי ופתוח ביבוא וליצור תחרות הוגנת שהיתרון בקיומה הוא עבור הצרכן הסופי.

      למותג מיובא לעיתים יש נציגות של יבואן רשמי, היבואן המשווק את המוצר,

      דואג לפרסומו, קובע את מחירו של המוצר, נותן אחריות ומספק שירותי מעבדה אמינים, היבואן הרשמי מהווה נציג הספק, הצרכנים יודעים אל מי לפנות במקרה של קלקול,

      (היבואן מהווה הכתובת הראשונה גם על פי חוק למוצרים פגומים).

       

      "יבוא מקביל" מנסה לעקוף את הנציגות הרשמית ולפי כך, מתחרה בשוק הקיים ומציע

      לשוק מוצר זהה אך במחיר נמוך יותר, אחריות, תמיכה ושירותי התיקונים לעיתים יהיו ברמה נחותה יותר, מאחר והיבואן לא השקיע משאבים מרובים כמו היבואן הרשמי.

      על מנת להנות מהמכירות וכדי לזכות בפלח מהשוק הקיים, ינקוט היבואן המקביל בטקטיקה של הפחתת מחיר למוצר, אחרי הכל גם הוצאותיו הן פחותות מאחר ולא הוא זה שהשקיע בביסוס המוניטין של המוצר בשוק ובמיתוגו.

      כך יוצא שהיבואנים המקבילים לא תמיד מנהלים תחרות הוגנת, מערך היבוא שלהם שונה, שיטות ההפצה שונות והשירות שונה, העלויות שלהם ברך כלל נמוכות יותר ונוצר מצב של פערי מחיר עלות בין שני היבואנים ומן הסתם פער במחירי המכירה של המוצר.

       

      במצב שכזה היבואנים הרשמיים נפגעים ומאבדים מכירות לטובת היבואן המקביל.

      והתחרות בין היבואן הרשמי לבין היבואן המקביל על מכירת המוצר קשה

      ולא בהכרח הוגנת כלפי היבואן הבלעדי.

      מאידך, לולא היבואן המקביל המחירים היו גבוהים יותר מאחר ובאין תחרות, היבואנים הרשמיים היו שומרים לעצמם מרווחים גדולים יותר, היבוא מקביל מעורר תחרות, יוצר ביקושים שגם היבואן הרשמי ייהנה מתוצאותיהם.

       

      מנקודת הראייה של האינטרס הציבורי והצרכנים תחרות זו חיובית.

      השוק הפתוח גורם גם ליבואן הרשמי לתמחר את המוצר על פי מנגנון התחרות בשוק כדי

      להיות תחרותי יותר, ברור שכאשר המוצר נמצא בבלעדיות, העדר תחרות ייצור פער מחירים גדול יותר והמפסיד הגדול יהיה הלקוח הסופי.

       

      נוכחות יבוא מקביל מונעת מונופול של היבואן הלעדי ומגדילה את נתח השוק של המוצר ומאפשרת טווח מחירים רחב לפלחים שונים בשוק.

      בפסיקה בולטת תופעה של עידוד התחרות והשוק החופשי, אין לראות את זכות היוצרים כמופרת ע"י מעשיו של אדם ואין איסור על יבוא מקביל.

      בפסק דין דייסון נ' שלום בבית המשפט המחוזי בחיפה, הועלתה שאלה:

      האם ניתן למנוע יבוא מקביל? והאם היבואן יכול להשתמש ולתרגם את הוראות היצרן ללא אישור מהיצרן? דיני קניין הרוחני מאפשרים מונופול לבעל הזכות,

      השאלה העולה האם גם לאחר שקיבל תגמול מכוח הזכות שלו, קיימת לו זכות נוספת;

      של סימני המסחר?

      במוצר מקורי האם יש  בידי הבעלים של סימן המסחר למנוע שיווק כשזה ללא הסכמתו ובניגוד להסכמי הבלעדיות שלו?

      נקודת המוצא בעניין נקבעה בפסיקת בית המשפט העליון בנוגע לסימני מסחר, כאשר נדחתה ההשקפה שהבעלים של סימן מסחר רשום בישראל יכול למנוע שיווק בישראל של מוצרים אשר נרכשו כדין מאת הבעלים של אותו סימן מסחר במדינה זרה.

      במילים אחרות,

      אם מדובר במוצר מקורי אין בידי הבעלים של סימן המסחר למנוע מכוח

      זכותו את השיווק בישראל, אפילו כאשר נעשה ללא הסכמתו ובניגוד להסכם

      שיש לו עם הסוכן הבלעדי.

       

      ההלכה נקבעה בפס"ד גייגי נ' פזכים ונקבע שדי בכך שהסחורה אמיתית מבחינת המקור שלה, כדי לשלול את יסוד ההפרה.

      המידע הניתן במאמר זה הינו כללי ואינו מהווה חוו"ד משפטית, על המחברת לא תחול כל אחריות ישירה ואו עקיפה בגין טעות או נזק העלולים להיגרם כתוצאה מטעות, אין המידע שלהלן מהווה תחליף ליעוץ, כל מקרה לגופו, לקבלת יעוץ מומלץ לפנות ספציפית למקרה.

      מומלץ קורס ייחודי "שולחן עגול" באווירה אישית הכולל חמישה מפגשים קבוצתיים ומפגש יעוץ אישי אחד לכל משתתף או קורס מקוון "און ליין" למידה עצמית עם מצגות בסרטונים ידידותיים.