מאמרים >>> יבוא מפיר

תפקידו של המכס בהגנה על הקנין הרוחני

קנין רוחני - זכויות הקשורות בנושאים שאינם מוחשיים ושהם יציר האינטלקט של האדם , זכויות יוצרים, פטנטים , יצירות אמנות , מדגמים , סימנים רשומים.

אחד מתפקידיו של המכס הוא לעצור טובין המיובא ארצה בניגוד לחוק. והכוונה גם לטובין שיבואם עוקף הגבלה או איסור כלשהו. הסמכות למכס הינה מתוך מספר מקורות לדוגמא : מכח פקודת המכס מותר למכס לתפס ואף לחלט , להחרים, להשמיד טובין המיובא בניגוד לחוק. החוק להגנת הצרכן , התשמ"א 1981 . אוסר על יבוא טובין שיש בהם בכדי הטעיית צרכנים .."לא ימכור עוסק , לא ייבא ולא יחזיק לצרכי מסחר, נכס שיש בו הטעייה ולא ישתמש בנכס למתן שרות"....

ואף פקודת סימני הסחורות מאפשרת למכס להחרים סחורות בעלות תיאור מסחרי כוזב, ....." כל סחורה מתוצרת חוץ הנושאת שם או סימן מסחרי שהנם או שהם מכוונים להיות שמו או סימנו המסחרי של בעל תעשיה או סוחר בישראל ולא צרפו לאותו שם או סימן מסחרי רמז ברור על הארץ שבה נעשתה או יוצרה הסחורה.... ישראל במסגרת חברותה בארגון הסחר העולמי חתומה על הסכם טריפס המחייב אותה לקוד התנהגותי מסויים בתחום הקנין הרוחני, בכוונה להבטיח הגנה על קנין רוחני ולמנוע מהסחר הבינלאומי לפגוע בזכויות הקניין הרוחני גם במסחר הבינלאומי. בהתאמה לכך , ביום 01.10.00 נכנס במדינת ישראל לתוקף החוק לתיקון דיני הקנין הרוחני ואף תוקנה פקודת המכס בנושאים הקשורים לקניין הרוחני.

בפקודת המכס ישנה הסמכה למנהל המכס והמע"מ, לעכב טובין המיובאים ארצה תוך הפרת זכויות הקניין הרוחני , עיכוב הטובין החשוד כטובין מפירים בנמלי הכניסה, יאפשר אכיפה יעילה וטובה של זכויות הקניין הרוחני, בשלב כניסתם למדינה ניתן עדיין לפקח על הטובין החשוד כאשר , לאחר שחרורם מהמכס , קשה יהיה לרשויות לאתר את הטובין המפר ולמנוע את השיווק וההפצה. טרם השחרור ממכס יוכלו הצדדים , בעל הטובין החשוד כמפר ובעל הזכות בישראל , לברר את עינינם בבית המשפט ולהגיע להכרעה צודקת וטובה, מפירים יחולטו , לא מפירים ישוחררו וניתן יהיה למכרם בשוק החופשי.

פקודת המכס קובעת כי זה הטוען להפרת זכותו , יפנה למנהל המכס והמע"מ בכתב, ימסור הודעה שהוא בעל הזכות ויבקש לעכב את הטוב המפירים , גם אם לא פנה , וגילה מנהל המכס "בדרך אחרת" שכניסת הטובין תגרום להפרת דיני קניין רוחני, בסמכותו לעכב את הטובין החשוד כמפר.

התעוררה סוגייה בענין שתי חברות ששתיהן בעלות הזכות , האם ניתן למנוע האחת מהשנייה את כניסת הטובין לארץ ? במקרה שהיה בבית המשפט המחוזי בענין יבואניות סיגריות שהשתמשו לפי דין באותו הסימן הרשום , קבע בית המשפט כי מקום שיש מספר חברות הרשומות כבעלות הזכות , יהיו זכויותיה של כל חברה כאילו היא הבלעדית ולא תוכל האחרת להגביל את זכותה. אגף המכס קבע נוהל לטיפול ביבוא החשוד כמפיר , על בעל הזכות הטוען להפרה למלא טופס ובטופס לפרט את מירב הנתונים בגין היבוא המיפר ולצרף לטופס ראייה להיותו בעל הזכות המופירת, לצרף דוגמא לטובין שהוא טוען לזכותו הבלעדית עליהם, או קטלוג . בנוסף, ערבות עצמית לשיפוי היבואן החשוד כמפיר, לכיסוי נזקיו בגין עיכוב הטובין החשודים כמפירים במידה וזה התברר כחשד שווא , ואם מיוצג ע"י עורך דין גם יפוי כח.
המכס עם קבלת ההודעה הנ"ל , יורה לעכב למשך 3 ימי עבודה את שחרור הטובין החשוד כמיפר, רשאי ליתן הארכה לעד 3 ימים נוספים. במקביל יודיע ליבואן המיפר על העיכוב ויצרף העתקי ההודעה והערבות.
אם לא תופקדנה הערבויות המתאימות על ידי הטוען להפרה ולא יגיש תובענה לבית המשפט ישוחררו הטובין, החשודים בהפרה.
צעדים אילו לא ינקטו כנגד יבוא של יחיד שייבא טובין לצרכי עצמו ולצרכי בני משפחתו או במצב של נתינת מתנה ליחיד ואו בני משפחתו.

אין האמנה של ארגון הסחר הבינלאומי מטילה חובה על המדינה למנוע את ההפרה בטובין שעוברים דרכה או מיוצאים ממנה, ולכן הפרשנות בהפרה שכזו תיהיה בהתאם להחלטת בית המשפט. היועץ המשפטי לממשלה חיווה בעבר דעתו בעניין שנדון בבית המשפט העליון ביבוא נעלי ספורט מפירות של חברות NIKE ו FILA , שטובין מפירים שעוברים דרך ישראל לרשות הפלסטינאית הינם מהווים הפרת זכויות גם כן. גם מפסקי דין אחרים נראה שהגישה בארץ שטובין העוברים במדינת ישראל לארץ אחרת , לדג' הרשות הפלסטינאית יותרו להמשך דרכם , אך ידווח עליהם למכס בארץ היבוא.

המידע הניתן בכתבה זו הינו מידע כללי ואינו מהווה חוו"ד משפטית , לקבלת יעוץ מומלץ לפנות לעורך דין.

מידע נוסף בסדנה ייחודית לעוסקים או יזמים בתחום, 10- 8 משתתפים באוירה אישית סביב שולחן מנהלים, הכוללת חמישה מפגשים קבוצתיים ומפגש אישי אחד לכל משתתף.